גלית בנגלס דגת הזהב | הספר
90 חלומות
בקרוב...
סיפורה של דגת הזהב,
הספר נמצא בכתיבה בימים אלה.
על מה אספר בספר?
"אלו היו השבועיים הקשים בחיי. מהרגע שהדלת נפתחה זכיתי לכל סוגי העיניים: עיניים כועסות, עיניים נבגדות, עיניים מתרגשות, עיניים מבינות, עיניים אוהבות, עיניים כואבות. והעיניים שלי... הן היו רטובות מההתרגשות, מהכאב, מהמעמד, מהכרת התודה, מזה שאכזבנו... אותם ואת עצמנו, אך בעיקר אותם...היה קשה מאוד. אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי בחיי".
גלית בנגלס, פייסבוק, יוני 2014
ביוני 2014 הודעתי על סגירת חברת ההפקות שלי "באזז טלוויזיה", נותרתי עם חובות של 2.2 מליון ₪. במקום לפשוט רגל ולקבל הגנה של חברה בע"מ, יצאתי למסע חיי בו הצעתי לבעלי החוב שלי להגשים להם חלום במקום הכסף שהחברה חייבת להם. 90 חלומות ל-90 בעלי חוב, בהשראת סיפור "דג- הזהב", סיפור ילדות אותו אהבתי מאוד.
בתום 9 חודשיי מסע החזרתי חובות של 2.2 מליון ₪ על ידי הגשמת חלומות.
יצאתי מעבדות וחזרתי להיות בת חורין.
גיליתי במסע שלי מהי "כוחה של אמונה".
הראשון שסיפרתי לו על "דג הזהב" קרא לי "הזויה", אני זוכרת שהנחתי את הטלפון
ונזכרתי באלו שלא האמינו בי שאצליח להיות מפיקה טלוויזיה - הפקתי מאות שעות טלוויזיה בחיי, או במפקדת בקורס קצינות שחשבה שאני לא מתאימה להיות קצינה - הייתי מ"פ מצטיינת בשריון,
והבנתי שגם הוא בוחן את האמונה שלי בעצמי ואני חייבת להצליח.
לראשונה בחיי ביקשתי והייתי בצד המקבל, אני זוכרת שאבא שלי נתן לי מעטפה עם 3000 ₪ כדי שיהיה לי כסף לאוכל (גם אני נשארתי ללא פרנסה, את כל הכסף שהיה לי השקעתי בחברה כולל את הפנסיה שלי), היד שלי כמעט יצרה "עצור", הקול שלי כמעט זעק "אני לא צריכה",
אבל הבנתי שהמסע שלי הוא לדעת לבקש ואיך אוכל לומר לא , שאני צריכה.
אני זוכרת את המבט בעיניים של אבא שלי שהרגיש פעם ראשונה " נחשב", אפשרתי לו לתת לי, לאחר שמגיל 16 לא לקחתי כסף מההורים.
אני רוצה לספר לכם את סיפור דג הזהב הפרטי שלי.
בשנים האחרונות אני מרצה בפני קהלים רבים, ניגשים אליי אנשים לאחר ההרצאה ומשתפים אותי במשברים שלהם, בסודות הכמוסים שלהם, ברגשות שלהם. גיליתי שהמסע הפרטי שלי נוגע בליבם של רבים, ואנשים רוצים ספר כדי לקחת את זה איתם הביתה. הנה מגיע הרגע שאני בשלה לחשוף בפניכם את מסע דג הזהב שלי, לספר לכם על רגעים שטרם חשפתי,
הסיפור האישי שלי על דגת הזהב שהוא הסיפור של כולנו.